תביעות משרד הביטחון

(נכי צה"ל)

תביעות נגד משרד הביטחון מוגשות ע"י מי ששרת בצה"ל ובשאר כוחות הביטחון, ובזמן השירות נפגע או שנגרם לו נזק בשל פגיעה או מחלה, ויש לכך השפעה על מהלך חייו.

מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון? כיצד מגישים אותה? האם ניתן לערער על ההחלטה? במאמר שלפניכם נתן מענה לסוגיות החשובות האלו ולאחרות.

מי זכאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון כשמדובר בנפגעי כוחות הביטחון המשרתים בצה"ל - בין אם מדובר בשירות חובה, קבע או מילואים, וכן במשטרה, בשב"ס, במוסד, במשמר האזרחי וכד', שנפצעו במהלך שירותם וכאשר מדובר במצב שבו פעולות בשירות הצבאי או בשירות כוחות הביטחון הן שהביאו לפציעה. כלומר: הפציעה לא נגרמה בשל התנהגות חמורה ורעה של התובעים.

:חוק הנכים" חוקק במיוחד עבור נכי צה"ל, משטרה, שב"ס וכלל גופי כוחות הביטחון וקרוביהם, ומטרתו היא לסייע כלכלית למי שנפגע במהלך שירותו הצבאי או הלאומי, וכתוצאה מהפגיעה נותרה לו לקות או נכות נפשית ופיזית, שפוגעת באיכות חייו.

"חוק הנכים" מגדיר דרגות שונות של נכות בהתאם לחומרת הפגיעה שהתרחשה במהלך השירות. כדי לקבל הכרה באחוזי נכות, נדרש מהתובע לעבור ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון. אחוזי נכות שמזכים התגמולים ייקבעו בהתאם לחומרת הפציעה או המחלה, ורק פציעות ומחלות שבגינן נגרם נזק יזכו בתגמולים.

אם הפציעה ארעה במהלך חופשה מאושרת מהצבא או משירות אחר, גם אז ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, בהתאם לתנאים המפורטים בחוק.

מה בין אחוזי נכות וזכאות לתגמולים?

במקרה שנפסקים לתבוע אחוזי נכות של 19%-10% לצמיתות הוא זכאי לתגמול חד פעמי בשל נכותו בגובה של 50,000 שקלים עד 200,000 שקלים וכן להנחה בארנונה.

אחוזי נכות של 20% ומעלה מאפשרים לתובע לקבל הטבות ותגמולים כספיים חודשיים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו ע"י הוועדה הרפואית כולל החזרי הוצאות ששלם על טיפולים רפואיים, רכב מתאים מבחינה רפואית, סיוע ברכישת דירה ועוד.

מתי אפשר להגיש תביעות נגד משרד הביטחון?

ע"פ סעיף 18 (א) לחוק הנכים, תגמולים המגיעים לנכה, ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו התרחש המקרה שגרם לנכותו, זאת אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - התגמולים ישולמו מיום הגשת התביעה, אלא אם הוועדה הרפואית קבעה לכך תאריך מאוחר יותר. מכאן, שיש להגיש תביעות בשל פציעה בצבא או מחלה בצבא כמה שיותר קרוב למועד השחרור מהשירות.

סעיף 32 לחוק קובע תקופת התיישנות. לפי סעיף זה, הזכות להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין מחלה או פציעה מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו. זה הכלל. החריג קובע, כי אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – הזכות תתיישן בתום אותה תקופה.

מהם הנושאים העיקריים שמשמשים בסיס להגשת תביעה מול נשרד הביטחון?

נכות נפשית - תביעה בגין נכות נפשית היא מהתביעות השכיחות מול משרד הביטחון. הנכות הנפשית יכולה לנוע החל מחרדה ועד ל-PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) - הפרעה זו יכולה להגרם כתוצאה ממראות קשים, שירות בתנאים קשים, פעילות מבצעית חריגה, תקיפה מינית ועוד. כדי להגיש תביעה בשל נכות נפשית, התובע צריך להוכיח כי הנכות נגרמה כתוצאה מהשירות. יש להוכיח קשר סיבתי ברור בין תנאי השירות או האירועים שקרו במהלך השירות לבין התוצאה - הנכות הנפשית. ניתן לעשות זאת באמצעות מסמכים רפואיים, חוות דעת רפואיות, מכתבים מהצבא ועוד. קבלת התביעה תוביל לפיצוי כספי וכן לזכויות נוספות כגון: הטבות במס, הטבות בריאותיות וכיו"ב.
נזקים גופניים - תביעה בגין נזקים גופניים אפשרית במקרים שבהם הנזקים נגרמו כתוצאה מתאונות, פגיעות או מחלות שנגרמו במהלך השירות הצבאי.
נזקים גופניים נפוצים לדוגמה: פציעות אורתופדיות (גב - כולל פריצת דיסק, ברכיים, כתפיים), טרשת נפוצה, פגיעה בחושים (ראיה, שמיעה) ועוד.

מהם הקשיים העיקריים בתביעה מול משרד הביטחון?

ראשית, תהליך הגשת התביעה מול משרד הביטחון הוא ארוך, מסורבל ומייגע. יש לאסוף מסמכים רפואיים, עדויות, הוכחות וראיות נוספות וכאמור להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות לנזק שנגרם. לכן, כדאי להיעזר בעו"ד שמתמחה בתביעות מול משרד הביטחון כבר מתחילת הדרך, כדי לא לפספס שום דבר ולא לחבל בסיכויי קבלת התביעה.

שנית, יש לקחת בחשבון כי במקרים מסוימים התביעה לא תתקבל, למשל: כאשר ייקבע כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה לשירות. במקרים אחרים, ייתכן כי התובע יקבל אחוזי נכות נמוכים מאלו שציפה להם.

בנוסף, התביעה עלולה להידחות על הסף אם חולפת תקופת ההתיישנות. למשל, הגשת התביעה בחלוף 3 שנים מיום השחרור מהצבא.

האם אפשר להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית?

התשובה חיובית. אם הוועדה לא הכירה בנכותו של התובע, או אם נפסקו לו אחוזי נכות נמוכים לטעמו, הוא יכול להגיש ערעור על החלטת הוועדה. יש להגיש את הערעור לוועדה רפואית עליונה במשרד הביטחון. הוועדה תבדוק את הערעור ותחליט. אם גם הוועדה תדחה את הערעור, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט.

הליך הגשת ערעור הוא הליך משפטי מורכב, ולכן חשוב להיעזר בעו"ד מנוסה ומיומן.

למשרדנו ניסיון רב בתחום הנזיקין בכלל ובתביעות מול משרד הביטחון.

עו"ד רותם קרס יסייע לכם בכל הקשור בנושא.